| o's profileבלוג לעצמיBlogLists |  Tools  Help |
|
12/5/2007 מתגעגעלעזאזל. כמה שאני מתגעגע אליה. זה נשמע כמו קלישאה דפוקה, אבל אני אשכרה חושב עליה יומם ולילה. כמו באיזה שיר שחוק. כמו בסרט רומנטי סוג ז'. מה עושים? הבטחתי לעצמי לא ליצור איתה קשר. היא לא מאמינה שזה יכול להצליח, ואני לא רוצה ידידות, ולא רוצה לפתח אשליות שווא. אני לא רוצה ליצור קשר כדי לא להפגע יותר, אבל מת להתקשר אליה, לשלוח הודעה, אימייל, משהו. לדעת מה שלומה. מה חדש בחייה. אם היא יוצאת עם מישהו, אם יש לה כבר אהבה חדשה. לעזאזל. קשה לי. קשה לי ורע, ולמרות שעבר כבר לא מעט זמן זה לא מניח לי. וזה מטריף אותי לדעת אם גם היא מרגישה ככה. מפחד עמוק בפנים לגלות שהיא כבר המשיכה הלאה בלי למצמץ, ולא יושבת ובוכה בלילות. רוצה בטובתה, רוצה שתעבור ותמשיך הלאה ותמצא את מה שהיא מחפשת. אבל רוצה שהמישהו הזה יהיה אני. אני בעצם רוצה שהיא תבין ותתחרט ותבקש לחזור. לא כי אני כזה מושלם, אלא כי הקשר היה טוב. כי אני הרגשתי שהיה בינינו חיבור שלא קורה הרבה בחיים. התחלתי לקרוא לא מעט לאחרונה את מדור היחסים באתר YNET, והמוח מבין שמתגברים על דברים כאלה. זה לוקח זמן, אבל אפילו מתאהבים שוב. וזה נהדר. אבל בינתיים אני בקושי מעביר יום בלי לחשוב עליה, שלא לדבר על להתחיל משהו חדש עם מישהי אחרת. חייב לנשום עמוק עכשיו. רק לנשום ולהרגע. TrackbacksThe trackback URL for this entry is: http://opier.spaces.live.com/blog/cns!BDD2A27AECFD5CD!294.trak Weblogs that reference this entry
|
|
|
